איך עונים על שאלת השכר בראיון עבודה - כמה לבקש ואיך לא לפספס

"אז מה ציפיות השכר שלך?" - ואתם זזים לא בנוח בכסא. יש רגע אחד בראיון שבו כל השיחה הטובה יכולה להתהפך בשנייה, וזה הרגע שבו שואלים על כסף. תבקשו מעט, ותשאירו על השולחן אלפי שקלים בכל חודש. תגמגמו - אתם נראים כמו מי שלא יודע כמה הוא שווה.

אני רוצה לקחת אתכם רגע לצד השני של השולחן, לצד של המגייסת ששואלת אתכם על שכר. אני הולכת לתת לכם כאן את השיטה המלאה שאני מלמדת בהדרכות הכנה לראיון עבודה אצלי בתוכנית הדגל. כשמבינים איך שאלת השכר באמת עובדת, הרגע הזה מפסיק להיות מלכודת והופך להזדמנות. הנה איך עונים על שאלת השכר בלי לפספס.

1. שכר הוא חלק מהתהליך, לא נקודת הפתיחה

הטעות הראשונה מתחילה עוד לפני שנאמרה מילה על כסף: להתעסק בשכר מוקדם מדי. מדברים על שכר רק כשנשאלים על זה, לא ביוזמתכם. בשלבים המוקדמים של התהליך אין בכלל משא ומתן - יש רק מטרה אחת: להביא 150% מוכנות בראיון העבודה ולגרום להם לרצות אתכם. משא ומתן אמיתי על תנאים מתנהל כשיש כבר עניין רציני, ובאופן אידאלי כשיש חוזה על השולחן. ככל שהם רוצים אתכם יותר, כך העמדה שלכם חזקה יותר. אז קודם כל - תרכזו את כל האנרגיה בלהיות המועמד/ת שאי אפשר לוותר עליו, ואת שאלת הכסף תשאירו למקום ולזמן הנכונים.

2. השכר נקבע לפי הצרכים שלכם - לא לפי התפקיד או התעשייה

אחת התובנות שהכי משנות אצל אנשים: המספר הנכון עבורכם לא נגזר מ"כמה משלמים לתפקיד הזה". חברה אחת תשלם על אותו תפקיד בדיוק סכום אחר מחברה שנייה - לפי התקציב שלה, השלב שהיא נמצאת בו, וכמה היא רוצה דווקא אתכם. לכן נקודת המוצא היא לא טבלת שכר גנרית מהאינטרנט (שאגב, כמעט אף פעם לא מדייקות), אלא הצרכים האישיים שלכם: כמה אתם צריכים כדי לחיות טוב ובלי לחץ, מה חשוב לכם בחיים, ומה יגרום לכם לקום בבוקר מרוצים. שבו בנחת ותחשבו את המספר הזה בדיוק.

3. שתי הדרכים לענות על השאלה כשהיא מגיעה

כששואלים אתכם ישירות, יש שתי דרכים טובות לענות - בחרו את מה שנוח לכם:

אפשרות א' - טווח גבוה מהברוטו שאתם צריכים. לא מספר ספציפי, אלא טווח, והרצפה שלו כבר גבוהה מהסכום שהייתם מוכנים לקבל. למה גבוה? כי מספר תמיד נשחק כלפי מטה במשא ומתן, אז אתם רוצים מרחב לרדת אליו ועדיין להישאר מרוצים.

אפשרות ב' - מה שיש לכם היום, עם סיוג. אומרים מה אתם מרוויחים כרגע ומוסיפים שאתם מחפשים לשפר תנאים במעבר. זו דרך אלגנטית לתת עוגן בלי להתחייב, ולסמן שאתם מצפים לצמיחה.

4. מיד אחרי המספר - המשפט הקטן ששומר לכם מרחב

זה אולי הפרט הכי חשוב, ורוב האנשים מפספסים אותו: אחרי שאתם נוקבים בטווח, אל תעצרו שם. הוסיפו מיד את המשפט הזה, בדיוק בניסוח הזה: "כמובן שיש טיפה גמישות בהתאם לקונסטלציה." המשפט הקטן הזה עושה שני דברים בבת אחת - הוא משאיר את הדלת פתוחה למשא ומתן במקום לנעול אתכם על מספר, והוא משדר שאתם אנשים בוגרים שמבינים שחוזה לא מורכב רק ממספר אלא מתמונה שלמה של תנאים. הטון צריך להיות בטוח ולא מתנצל.

5. שכר הוא קונסטלציה שלמה, לא רק הברוטו

וזה מגיע ל"תנאים ולקונסטלציה" - כי שכר הוא הרבה יותר מהמספר בתלוש. הרבה מועמדים מצוינים מפסידים ערך אמיתי כי הם מסתכלים רק על הברוטו ומתעלמים מכל השאר. בתמונה המלאה נכנסים: רכב או החזר נסיעות, ימי חופשה, קרן השתלמות, בונוסים, וכל שלל ההטבות - ביטוח בריאות, תן-ביס, חדר כושר, אקדמיה, השתתפות בקייטנות או בגני הילדים ועוד. כל אחד מאלה שווה כסף. לפעמים חברה לא תזוז בברוטו, אבל תיתן בשמחה עוד ימי חופשה, קרן השתלמות מהיום הראשון או הטבה שמכניסה לכם מאות שקלים בחודש לכיס. כשאתם חושבים בקטגוריות של קונסטלציה שלמה - אתם כמעט תמיד יוצאים מורווחים.

אז מה מבדיל בין מי שמקבל את המספר לבין מי שמתקפל?

שימו לב למה שמשותף לכל הסעיפים: אף אחד מהם הוא לא "כמה כסף מגיע לכם". כולם עניין של הכנה ומיצוב - להביא מוכנות מלאה לפני שמדברים על כסף, לחשב את המספר לפי הצרכים שלכם, לענות בטווח עם סיוג, ולראות את הקונסטלציה כולה. את כל אלה אפשר ללמוד ולתרגל מראש, כדי שברגע האמת התשובה תצא לכם רגועה ובטוחה.

נתתי לכם כאן את כל השיטה על שאלת השכר. אבל שאלת השכר היא רק חלק אחד קטן מראיון שלם - ויש עוד עשרות רגעים כאלה שאפשר לתרגל מראש וחבל "ליפול" בהם.

נכתב על ידי הילה אדליס - מגייסת בכירה, מובילת מהפכת חיפוש העבודה החדש עם השיטה הראשונה והיחידה בישראל עם זכויות יוצרים.